החיבור שלי לעולם שמעבר
היה זה ביום חמישי בשעת צהריים. זיפזפתי מול הטלוויזיה כשלפתע ידי נעצרה. בהיתי במסך, במרכז עמד אדם ( ג'ון אדוארד ), מסביבו אנשים והוא מתקשר להם, מעביר להם מסרים מבני משפחתם שנפטרו. היתה זו תוכנית הטלוויזיה "העולם שמעבר" עם המתקשר ג'ון אדוארד. הבטתי בו כיצד הוא עושה זאת, הבטתי ואמרתי בקול רם:
"גם אני יכולה לעשות זאת"!
כך בוודאות גמורה ידעתי, פשוט ידעתי שגם אני יכולה, ולא רק יכולה אלא צריכה!!!
בן זוגי קלט מיד במה מדובר ונרתם לענין :
"מה הבעיה ? אמר "יום שבת בבוקר נארגן קבוצה של אנשים וקדימה…."
ואז, כמו שרק הבמאי יודע להפיק, אנשים החלו מתקשרים ואני מספרת והם מראים התעניינות ומיד ישנם מתנדבים שמציעים להביא איתם חברים ומתארגנת קבוצת סקרנים.
יום שבת הגיע, תחושה של שלווה ורגיעה, תחושה שמקורה בידיעה שאני עושה מה שבאתי לעולם לעשות.
כמו כבר עשיתי את זה מיליון פעם, לרגע אחד לא היה לי חשש או ספק שלא אצליח. פשוט – ידיעה.
האנשים הגיעו, קובץ של אנשים שחלקם מוכרים וחלקם לא. ישבנו במעגל ואני התחלתי בתהליך מסויים של נשימות, אותו תהליך שמעלה אותי לתדר של החבר'ה מלמעלה, ואז הבנתי איך זה עובד, קלטתי שמעל האנשים שיושבים מצטופפות אנרגיות שמשדרות אליי בשם ובמראה.
מסביב לכל דמות שישבה היו כמה אנרגיות, ריכזתי את תשומת הלב סביב האשה שמולי והחלתי לקלוט עבורה שמות ומסרים.
השמות שאמרתי היו שמות סבתה ואמא שנפטרה מסרטן, התמקדתי היטב באנרגיות הללו ואמרתי לרותי (האשה שמולי) שאמה מאחלת לה מזל טוב לקראת לידת הנכד החדש,
שהיא עכשיו בסדר וגופה "נקי", האם הראתה לי את ידיה וגופה כשהם נקיים ממחלה, לא כואב לה כלום והיא מבקשת שרותי (בתה) תטפל בעצמה. סיימתי את התקשור הזה עם חיבוק גדול.
כך עברתי הלאה, כששמות אחרי שמות הופיעו, מצבים אחרי מצבים ומסרים זרמו לכל הנוכחים.
הודיתי לכל החברים מלמעלה שהגיעו, וסיימתי את המפגש במדיטציה של אור ואהבה, כשאני מודה לכל הנוכחים, אלה שבגוף, שאיפשרו את המפגש, ואלה שאינם בגוף, שהגיעו לחלוק עימנו את אורם ואהבתם. כשאני מודה על יכולת החיבור שניתנה לי, החיבור שבין העולמות, חיבור של אור ואהבה.
מרגע זה ואילך התחלתי לערוך מפגשי תקשור באותה הדרך. בהמשך כבר למדתי שבעצם האנשים שמגיעים אליי למפגש הינם בעצם הזמנה של הנשמות מלמעלה, אותן נשמות שחפצות להעביר מסר כזה או אחר לאהוביהם, לכן לא יכול להיות מצב שמישהוא יגיע למפגש ולא יקבל מסר. וכך גם לא ייתכן מצב, שיגיע אליי מישהו, שלא יהיה בשל או מוכן לקבל את המסר עבורו. הבנתי יותר ויותר את המשמעות של היותי כלי למעבר המסרים ואיפשרתי לדברים לקרות, כשאני מובלת ומושגחת על ידי החברים שלי מלמעלה, על ידי המדריכים שלי.
וכך מפגש אחרי מפגש ואני חשה כמו מרכזיית טלפונים אלחוטית המחברת ומעבירה מסרים מצד אחד לשני.